מדריך לפנינים: סוגים, איכות וטיפול

מדריך לפנינים

פנינה נוצרת בגוף של יצור חי, ולכן המראה שלה, כמה זמן היא מחזיקה וכמה היא צריכה לעלות נובעים כולם מהדרך שבה הא נוצרה בתוך הצדפה.

איך נוצרת פנינה

כל פנינה מתחילה בתוך רכיכה, שבונה אותה משכבות של אם פנינה (nacre), אותו חומר שמצפה את פנים הצדף. אם הפנינה היא מה שנותן לפנינה את הזוהר שלה, והעובי של הציפוי הזה קובע כמה הפנינה בהירה וכמה היא עמידה בענידה.

פנינה טבעית נוצרת במקרה, סביב גוף זר מיקרוסקופי שנכנס לרקמה הרכה של היצור. התמונה הפופולרית של גרגר חול היא ברובה מיתוס, כי רכיכה בדרך כלל דוחפת חול החוצה. פנינים טבעיות נדירות מאוד: הערכה מקובלת היא בערך אחת לכל עשרת אלפים צדפות, במקרה הטוב.

פנינה מתורבתת היא אותו תהליך, עם יד אדם בתחילתו. טכנאי מניח חתיכה קטנה של רקמת מעטפת חיה בתוך הרכיכה, לפעמים יחד עם חרוז מצדף. הרקמה יוצרת שק ומפרישה אם פנינה, והרכיכה מטופלת במשך שנים עד הקציר. בלי חרוז, אם הפנינה גדלה סביב הרקמה בלבד, וכך נוצרות רוב פניני המים המתוקים היום. כל הפנינים שאני משתמש בהן מתורבתות, מצדפות של מי ים ושל מים מתוקים.

את תרבות הפנינים העגולות פיתחו ביפן בתחילת המאה העשרים. טטסוהיי מיזה וטוקיצ׳י נישיקווה פיתחו כל אחד שיטת השתלה, וקוקיצ׳י מיקימוטו רשם פטנט על התהליך שלו ב-1908 ואימץ את שלהם ב-1916. בשנות העשרים של המאה העשרים פנינים מתורבתות כבר הגיעו לשוק, ומכמורות הפנינים הטבעיות במפרץ הפרסי, בציילון ובמקומות אחרים דעכו בעשורים שאחר כך. לכן כמעט כל פנינה שאפשר לקנות היום היא מתורבתת, וזה לא פוגם בה.

הסוגים העיקריים של פנינים

פנינים באות במשפחות אחדות, ובשוק תפגשו את כולן. רוב הפנינים בתכשיטים שלי הן פניני מים מתוקים, קשי ובארוק. טווחי הגודל שבטבלה הם אופייניים ולא גבולות, ולכל משפחה יש חריגים.

פנינה	איפה היא גדלה	גודל אופייני	איך היא נראית
אקויה (Akoya)	יפן וסין, בצדפת האקויה	כ-6 עד 9 מ״מ	לבנה עד שמנת, עם גוון על ורוד או כסוף וברק חד ובהיר
ים דרומי (South Sea)	אוסטרליה, אינדונזיה והפיליפינים, בצדפה הגדולה Pinctada maxima	כ-10 עד 16 מ״מ ויותר	לבנה וכסופה ועד זהב עמוק. זמן הגידול הארוך מעניק אם פנינה עבה
טהיטי (Tahitian)	פולינזיה הצרפתית, בצדפה שפתה שחור Pinctada margaritifera	כ-8 עד 14 מ״מ	גווני אפור, כהה וחום, לרוב עם גוון על ירוק, סגול או חציל
מים מתוקים	אגמים וברכות, כשסין היא המקור המוביל	כ-4 עד 14 מ״מ	כל צבע, מלבן ועד אפרסק, לבנדר וזהב. פנינים רבות גדלות ברכיכה אחת, וזה מוריד את המחיר
קורטז (Cortez)	מפרץ קליפורניה, בצדפה Pteria sterna	כ-8 עד 12 מ״מ	שחורה ואירידיסנטית מאוד, עם גוון על אדום וברק משיי

שני פרטים שווה לדעת. פנינים מטהיטי נקראות פנינים שחורות, אבל שחורות באמת הן נדירות, ורוב היופי שלהן בגווני העל. לפנינות קורטז יש היסטוריה ארוכה, כי פנינים שחורות מהאזור הזה היו מוכרות לפני קולומבוס והוערכו מאוד באירופה אחרי הכיבוש הספרדי. צלילת פנינים במפרץ קליפורניה נאסרה ב-1940 אחרי ציד יתר ומחלות, והיום רק חווה קטנה אחת מגדלת אותן, ולכן הן נדירות.

על פניני מים מתוקים כדאי לומר מילה, כי לעיתים מתייחסים אליהן כאל בנות דודות פחותות של פניני מי ים. רובן גדלות מרקמה בלבד, בלי חרוז בפנים, ולכן הן כמעט כולן אם פנינה. הצדפה העיקרית היום היא Hyriopsis cumingii, שהמגדלים עברו אליה בשנות השמונים אחרי הפנינים הקטנות בצורת גרגר אורז של שנות השבעים, וגם הכלאה בינה לבין הצדפה היפנית מאגם ביווה בשימוש רחב.

טבעת Moons of Saturn מזהב צהוב, שתי פנינים עגולות בקצוות רצועה פתוחה — Moons of Saturn: שתי פניני מים מתוקים עגולות, 7 עד 8 מ״מ, על רצועה פתוחה מזהב צהוב 14K.

טבעת פתוחה Haumea עם שתי פנינים שנפגשות מעל האצבע, זהב צהוב — Moons of Saturn: שתי פניני מים מתוקים עגולות, 7 עד 8 מ״מ, על רצועה פתוחה מזהב צהוב 14K.

קשי ובארוק

פנינת בארוק היא כל פנינה שאינה עגולה. היא נוצרת כשאם הפנינה מונחת בצורה לא אחידה, בגלל חרוז לא סדיר, רקמה שזזה או הפרעה ליצור. התוצאה יכולה להיות אליפסה קלה, טיפה, מטבע מחורץ או צורה בלי ציר סימטריה בכלל.

פנינת קשי היא פנינה בלי חרוז. המילה באה מיפנית ופירושה זרע פרג, כי הראשונות היו זעירות. קשי נוצרות כתוצר לוואי של התרבות, למשל כשהרכיכה דוחה את החרוז אבל ממשיכה להפריש אם פנינה סביב הרקמה שהושתלה איתו. מפני שפנינת קשי היא כמעט כולה אם פנינה, הברק שלה בדרך כלל חזק יותר מפנינה עם חרוז באותו גודל, והצורה שלה כמעט תמיד בארוק. הן נעות ממספר מילימטרים ועד הרבה מעל עשרה, והצבע שלהן נגזר מהצדפה שממנה באו.

כאן העבודה שלי מתחילה. פנינת בארוק היא לא פנינה עגולה שהשתבשה. היא צורה שקרתה פעם אחת ולא תקרה שוב, ולכן אני בונה את הזהב סביבה, ולא בוחר פנינה שתתאים לעיצוב. Whale, הטבעת עם פנינת קשי ורודה במידות 27 על 34 מ״מ, התחילה מפנינה שהקו שלה כבר הזכיר לווייתן. ב-Luna יש בכל עגיל פנינת קשי בארוקית ליד יהלום גולמי אפור.

טבעת זהב 18K עם פנינת קשי בארוקית ורודה במידות 27 על 34 מ״מ — Whale: פנינת קשי בארוקית ורודה, 27 על 34 מ״מ, בזהב 18K.

טבעת זהב 18K עם פנינת בארוק בצורת טיפה במידות 42 על 26 מ״מ — Whale: פנינת קשי בארוקית ורודה, 27 על 34 מ״מ, בזהב 18K.

איך לשפוט פנינה

המכון הגמולוגי האמריקאי (GIA) מונה שבעה גורמים שקובעים את הערך של פנינה. אני בוחר כל פנינה בעצמי ולא קונה מנות מותאמות, ושופט אותה לפי אותם שבעה.

גורם	מה לחפש
ברק	השתקפויות חדות ובהירות. החזיקו את הפנינה ליד חלון והסתכלו על קצה ההשתקפות: ככל שהוא חד יותר, הברק טוב יותר. GIA רואה בברק אולי את הגורם החשוב ביותר
משטח	סימנים מעטים וקלים. סימן קטן כמעט לא משפיע, במיוחד אם חור הקידוח או הזהב מסתירים אותו. סימנים רבים או עמוקים פוגעים גם בעמידות וגם בערך
אם פנינה	חרוז שנראה לעין או מראה עמום וגירי מעידים על אם פנינה דקה, כלומר פחות ברק ופחות עמידות
צורה	פנינים עגולות וטיפות תואמות הן היקרות ביותר, אבל גם צורת בארוק, אליפסה או אגס מעוצבת היטב מוערכת. פנינות בארוק נשפטות לפי ברק ואופי, לא לפי מידת הקרבה לעגול
צבע	צבע הגוף, ובנוסף גוון על (גוון שני מעל הראשון) ואוריינט (נצנוץ בצבעי הקשת). לבן ושחור הם המסורתיים, וצבעים יוצאי דופן הולכים ותופסים מקום
גודל	בדרך כלל פנינה גדולה יותר שווה יותר. הגודל משפיע גם על האופן שבו התכשיט יושב ונענד
התאמה	בעגילים ובשרשראות, עד כמה הפנינים דומות זו לזו בשישה הגורמים האחרים. לפעמים חוסר ההתאמה הוא העניין, ומעצב משלב גדלים או צבעים בכוונה

אם אי אפשר לראות פנינה במציאות, בקשו סרטון קצר באור יום. תמונה סטטית מחמיאה כמעט לכל פנינה, וסרטון מראה את הברק ואת המשטח בצורה כנה הרבה יותר.

מה זה AAA בעצם

AAA, AA ו-A אינם תקן. אין סולם דירוג אחד לפנינים מתורבתות, וכל מוכר מגדיר את האותיות בדרכו, כך ש-AA של מוכר אחד יכול להיות AAA של אחר. דוחות הפנינים של GIA משתמשים במערכת נפרדת ואינם מתורגמים לאותיות האלה.

לעיתים קרובות תראו אחוז של משטח נקי צמוד לכל אות. התייחסו לזה ככלל של מוכר אחד, לא כעובדה על פנינים. כשמשווים שתי פנינים, שימו את האותיות בצד ובקשו את הקריטריונים הכתובים שמאחוריהן:

כמה מהמשטח נקי, ואיך נראים הסימנים
איך מתואר הברק, ומה עובי אם הפנינה
מה הצורה, והאם הדירוג אומר משהו עליה
האם הפנינה עברה טיפול כלשהו

מוכר שיודע לענות על ארבע השאלות האלה בפשטות שווה יותר מכל אות.

טיפולים, חיקויים ומה לשאול

פנינה מתורבתת היא פנינה אמיתית. חיקוי הוא דבר אחר: בדרך כלל חרוז מזכוכית או מפלסטיק עם ציפוי פנינתי. מבלבלים ביניהם, ולכן כדאי לדעת איך מבחינים.

בדיקה ביתית נפוצה היא לשפשף את הפנינה בעדינות בקצה של שן קדמית. אם פנינה אמיתית מורגשת מעט חריקה, ורוב החיקויים מורגשים חלקים. זה רמז ולא הוכחה, כי לחלק מהחיקויים יש היום ציפוי שמרגיש חורק, ולא הייתי עושה את זה על פנינה שאתם עומדים לקנות. הסתכלות על חור הקידוח אומרת יותר: בפנינה אמיתית הקצה נקי והשכבות לא מתקלפות, ובחיקוי רואים לעיתים צבע או ציפוי סדוק מעל חרוז. צורף יכול לאשר זאת במיקרוסקופ.

פנינים יכולות גם לעבור טיפולים. GIA מציין שפנינים עשויות להיצבע, להיספג בחומר או להיות מצופות, ושהלבנה והקרנה יכולות להישאר יציבות בענידה רגילה. חלק מהצבעים טבעיים: פניני מים מתוקים גדלות בלבנדר, אפרסק, זהב ולבן בלי שום עזרה. אחרים נעשים. פנינה בהירה מאוד או אחידה מאוד בצבע ראויה לשאלה.

אז שאלו את המוכר, במילים פשוטות:

האם הפנינה טבעית או מתורבתת, ומאיפה היא
האם היא נצבעה, הולבנה, הוקרנה, צופתה או טופלה בדרך אחרת
האם הצבע שלה הוא הצבע הטיבעי שלה
האם אפשר לראות אותה באור יום, או בסרטון אם אתם לא במקום

מוכר טוב עונה על כל ארבע בלי היסוס.

ענידה ושמירה

פנינים רכות יותר מרוב אבני החן, בערך 2.5 עד 4.5 בסולם מוס, והדברים שאנחנו מורחים על העור פוגעים בהן. רוב הטיפול מסתכם בסדר ובהרגל.

כן	לא
לענוד את הפנינים אחרונות, אחרי שבושם, ספריי שיער, קרם ואיפור התייבשו	בושם, ספריי שיער, קרמים וקוסמטיקה, שיכולים לפגוע במשטח באופן קבוע
לנגב בבד רך אחרי כל ענידה, כדי להסיר זיעה ושאריות	בריכות עם כלור, ג׳קוזי וחומרי ניקוי ביתיים
לאחסן כל תכשיט בנפרד, בשקית רכה או בקופסה מרופדת	בתוך מגירה פתוחה או במגע עם תכשיטים קשים יותר, שמשרטטים אותן
לשמור אותן ברמת לחות רגילה של חדר	אחסון יבש מאוד כמו כספת בבנק, וחום קיצוני, שיכולים לייבש פנינים ולסדוק אותן
להסיר אותן לפני שחייה, אימון או מקלחת	מכשירי ניקוי אולטרסוניים ואדים, מברשות שוחקות וכל ממס כמו אצטון

פנינים לא נושמות, גם אם קראתם אחרת. מה שנכון הוא שהן מחזיקות מעט לחות, והן מסתדרות טוב יותר באוויר רגיל מאשר אטומות במקום יבש.

לניקוי פנינה, השתמשו במברשת רכה או בבד עם מים פושרים וטיפת סבון עדין, ואז הניחו את התכשיט שטוח על מגבת להתייבשות. אל תתלו שרשרת רטובה, כי משי רטוב נמתח. לא הייתי משרה שרשרת, כי החוט הוא החלק החלש ביותר.

שרשרת שעונדים לעיתים קרובות צריכה חוט חדש בערך פעם בשנה, רצוי משי עם קשר בין כל פנינה, כדי ששבירה לא תפזר את הכול והפנינים לא יישפשפו זו בזו. לטבעות ולעגילים, תביאו לי אותם פעם בשנה ואבדוק את השיבוץ ואת הפנינה. הנחיות הטיפול הכלליות שלי נמצאות בעמוד Product Care.

פנינים בזהב

פנינה היא אבן עדינה לענידה במקומות מסוימים ואבן קשה במקומות אחרים. עגילים ותליונים רחוקים מהידיים ומרוב המכות, ולכן הם התכשיט הקל ביותר ליום יום. טבעות סופגות את הכי הרבה: קרם ידיים, כלים, ידיות של דלתות ושולחנות. טבעת פנינה אפשר בהחלט לענוד, וכדאי לבחור כזו שבה הזהב שומר על הפנינה.

ב-Autumn שני עלי זהב אוחזים בפנינת הקשי, ולכן השיבוץ הוא חלק מהעיצוב ולא משהו שנוסף אחר כך. ב-Haumea וב-Moons of Saturn יושבות שתי פניני מים מתוקים בקצות רצועה פתוחה, והרווח ביניהן הוא כל הרעיון. Stardust מציבה פנינת מים מתוקים לבנה מול יהלום גולמי אפור, האבן הרכה לצד אחת הקשות ביותר, וזו הסיבה שכדאי לאחסן כל תכשיט בנפרד.

טבעת זהב צהוב 18K עם עלי זהב מוברשים שאוחזים בפנינת קשי לבנה — Autumn: פנינת קשי לבנה של 11 מ״מ, אחוזה בין שני עלי זהב.

טבעת Stardust מזהב צהוב 14K עם יהלום גולמי אפור ופנינת מים מתוקים לבנה של 8 מ״מ — Autumn: פנינת קשי לבנה של 11 מ״מ, אחוזה בין שני עלי זהב.

אני עובד בזהב 18K ו-14K, וכ-90 אחוזים ממנו ממוחזר. אם תביאו לי פנינה משלכם, אסתכל עליה לפני שאבטיח משהו, כי העיצוב הנכון תלוי בפנינה שמונחת לפניי.

היסטוריה קצרה של פנינים

האיזכור הכתוב העתיק ביותר של פנינים טבעיות היא של היסטוריון סיני, ומתוארכת ל-2206 לפני הספירה. במשך אלפי שנים פנינים סימלו עושר ומעמד. משפחות מלוכה ובתים עשירים באסיה ובאירופה הערכו אותן והעבירו אותן מדור לדור, וכשקולומבוס הגיע ליבשת אמריקה ב-1498 וב-1502 הוא מצא שם אנשים שעונדים פנינים טבעיות. גילוי מצבורי הפנינים סמוך למה שהיום ונצואלה ופנמה העלה את הביקוש באירופה.

תרבויות רבות קשרו את הפנינה לירח. האירופים קשרו אותה לצניעות ולטוהר, ומשם בא חלק גדול מהרעיון של פנינה כתכשיט נשי. התמונה מורכבת יותר. סר ווטר רלי ענד עגילי פנינה בשתי האוזניים, וצ׳ארלס הראשון ענד פנינה בודדת בצורת אגס מגיל חמש עשרה ועד הוצאתו להורג ב-1649.

מכמורות הפנינים הטבעיות לא שרדו את ציד היתר ואת הגעת הפנינים המתורבתות בשנות העשרים. מה שבא במקומן הוא פנינה שיותר אנשים יכולים להרשות לעצמם, ומגוון רחב של צורות וצבעים לבחור מהם.

מקורות

יש שאלה על פנינה או על תכשיט? כתבו לי בוואטסאפ.